"מדיה חברתית" אהובתי

נושא: ארגונים פרסום ושיווק תוכן פורסם בתאריך: 17 בנובמבר 2010 מאת: גילה גדעון
תגיות: , , , ,

יחסים סוערים של  אהבה גובלת באדישות גועשים אצלי מאז קיץ 2010. רומן סוער אשר כבש  את זמני, גנב את תשומת ליבי, גירה ופיתה אותי שוב ושוב, לפתע העלה סימני שאלה.

שנה וחצי אינטנסיבית של כתיבה ונוכחות בערוצי מדיה חברתית שונים עבורי  ועבור לקוחותיי הגיעו לפסגה עם הפקת המחזור הראשון של קורס "מנהלי מדיה חברתית", שיצא לדרך בחודש אוגוסט 2010. פיתוח הקורס גבה ממני זמן רב שכאם חד הורית ועצמאית היה מלכתחילה בצמצום. כתוצאה, לא נשאר לי זמן לכתוב ובלוג זה סבל מהיעדרותי. הקורס והמשפחה דחקו את רגליי אל מחוץ לרשת.

התנתקות-שלושה שבועות בקנדה

יערות וונקובר הקסומים

יערות וונקובר הקסומים

באמצע הקורס לאחר שסיימתי להעביר את הרצאותיי יצאתי את הארץ לביקור משפחה בקנדה.  לא היה ספק שהמחשב הנייד יסע עימי. אך בקנדה, מחובר לחשמל ולתקשורת מצא עצמו שוכב בדד על שולחן פינת האוכל של אחותי. יורד מהשולחן וחוזר עם כל ארוחה משפחתית. הדבר הבלתי צפוי מכל קרה. טבע אינטנסיבי, יערות קסומים, מזג אויר מכשף (באמצע שרב אוגוסט הגדול בישראל)  וימים רווי טיולים קרעו אותי מהאינטרנט. ימים עברו וגיליתי שאני בעצם לא רוצה לחזור למחשב. מתבוננת מקצה אחד של החדר, רואה  אותו קורץ אלי, ומרגישה כאילו בוגדת. לא רציתי לנגוע בו. מסתבר שעברתי גמילה מבלי שתכננתי.

ניהול זמן

ציטוט מתוך קבוצת מדיה חברתית בפייסבוק  15.11.2010

"…הייתי מומחית לניהול הזמן שלי עד ש…. הצטרפתי לקבוצה המקסימה הזו!
אני מרגישה שזה שורף לי המון זמן ואני ממש נקרעת בין הרצון להשתתף לבין הצורך לעבוד.
אני רואה כאן קולגות שלי פעילים כל הזמן ואני תוהה-
יש לכם טיפים איך אני יכולה להתנהל כאן כדי לא לפספס שום דבר? (ובכל זאת להמשיך לעבוד)"

חזרתי מקנדה ברגשות סוערים. ההתנתקות, היציאה מהארץ, אורח חיים של טיולים, ספורט והחזרה אלי עצמי אי שם בפנים, אלו גרמו  לי לחשוב. מה אני רוצה יותר ? לדאוג לעצמי , ללכת לחדר כושר, לנהל זמן איכות או להתחבר לאינטרנט בכל דקה פנויה. בעבר התשובה היתה ברורה. היום פחות.

מתוך קבוצת מדיה חברתית בפייסבוק

מתוך קבוצת מדיה חברתית בפייסבוק

לא יכלה לבטא זאת טוב יותר , אותה משתתפת בקבוצת מדיה חברתית שבחרתי לצטט. מדיה חברתית צורכת זמן רב. היא סקסית, מפתה, מלהיטה, ממכרת . אך, עד שלא נכנסים לעובי הקורה לא ממש מבינים את משמעות הדבר. קבוצות העניין ברשת רבות ומגוונות, יכולת הלימוד והאינטראקציה מפתחים ומפרים ואין להם גבולות. האינטרנט ענק ובקלות ניתן להיבלע בהררי מידע הזורמים ומתחדשים כל דקה שחולפת. מידע  חדש נכנס,  וזה מאתמול מתיישן. "מדיה חברתית"  תובענית, דורשת לימוד מתמיד ואצבע על הדופק . חודש התנתקות משול בכל תחום אחר לשנה. אם אתם עושים "מדיה חברתית" ומשרת היום שלכם היא בתחום אחר…מממ…אני לא מקנאה בכם. אני רוצה לקרוא כל כך הרבה, רוצה לכתוב ואין מספיק שעות ביממה. הנה כבר 1600 , צריך לאסוף את הילדה מהגן וזהו נגמר היום.

Google alerts  ו – Google reader

מודה, לאחר שנים במדיה חברתית, לא מצאתי עדיין את שביל הזהב וכן לא את הכח לעמוד בפני קסמו של המידע הזורם לתוך ה- google reader. עדיין אני משוטטת ברשת ומוסיפה עצמי לרשימות ניוזלטר של בלוגים חדשים ומפתיעים שגיליתי והתאהבתי. נאבקת בתאווה לקרוא את כל הודעות ה- Google alerts הזורמות במשך היום. אולי זה יהיה מפתיע אם אומר שמעת לעת מוצאת עצמי נחרדת לנוכח התמסחרותה האינטנסיבית של המדיה החברתית למול עיני. אני אוהבת אותה תמימה.

אז, איך אצלכם? איפה בחייכם ממוקמת המדיה החברתית?

רוצים ללמוד על מדיה חברתית?

אהבת את הפוסט הזה ? יתכן ותאהב גם את:

תגובות (6)

 

  1. הי גילה,
    קודם כל, כתבת מקסים…
    בנוסף מאוד מזדהה איתך, דווקא עכשיו על רקע לידת בני (לפני כשבועיים).
    במצב של עדכון כמה סטטוסים ביום (מה שנקרא – בהגזמה), לפני הלידה, הייתי בטוחה שבטח אמהר לאחר הלידה לעדכן סטטוס של "ילדתי" ולהעלות תמונות, אבל האמת היא, שבכלל לא הייתי בקטע, הייתי מסתכלת על המחשב ולא היה לי רצון לגשת אליו ולפתוח אותו… ובטח שלא להקליד. טוב, עברו מאז כמה ימים, וכמובן שעדכנתי (מה גם שהרבה יותר קל עם הIPHONE) וגם העלתי תמונות.

    אבל עדיין, הדילמה קיימת. עד כמה להמשיך ולהשקיע, ולעדכן, ולהיות פעילה… וגם, האם זה מלמד אותנו משהו על מגמות ארוכות טווח במדיה החברתית…

    • שמחה על הביקור שלך :-) אני יכולה לתאר את הדילמה שלך כעת: בן טרי (חודשים ראשונים הם overwelming ) , להמשיך לקיים את העסק בחופשת לידה (איזה חופשת לידה יכולה להיות לעצמאית) וגם להמשיך לקיים נוכחות ברשת. דברים בהחלט מתגמדים… שבוע מקסים לכם.

  2. הי גילה,
    מזדהה עם כל החוויות שתארת כולל זו של ההתנתקות בחו"ל.
    קשה לחזור אחרי חודש של מראות קסומים וטבע מדהים.
    ואחרי שהג'ט לג עובר. צריך להיות קוסם כדי להספיק הכל.
    יש שיאמרו "לקבוע סדר עדיפויות", "לפנות זמן לכל דבר" וכו'.
    לא עובד. ניסיתי.
    הגבולות בין הפעילות הפרטית למקצועית הפכו מטושטשטים ולפי מאמר שקראתי זו רק ההתחלה.
    משהו תמיד יבוא על חשבון משהו.
    אולי צריך להקשיב לגששים ולקום שעה אחת קודם :-)

    • הי. לקום שעה אחת קודם…כן, אני מנסה זאת. יש לי מידי פעם הודעות המפציעות בפייסבוק בשעות כמו 0600. ואז פתאום חק מרפי עובד והילדה מתעוררת לי מוקדם מהתכנון והכל יורד לטמיון :-) בתאוריה אני אפילו אומרת לעצמי שאחרי שתלך לישון ב 2000 (אצלינו לא מחפפיים בעניין) אשב על המחשב אך, לעזזל, למי יש כח לשבת על המחשב בשעה הזו, אחרי שביליתי איתה מ 1600בחוגים ופרפראות כאלו ואחרות :-). אחרי הכל, כל הפואנטה היא שהילדה מגיעה מקום ראשון ולא עבודה, ועכשיו אולי לראשונה בחיי החלטתי שאני גם צריכה לבא במקום ראשון..אההה….שני ..אחרי הילדה. תודה לך על הביקור. הדילמה כנראה תמשיך ואני אמשיך להעריץ את אלו שנראה שעושים הכל ביחד..יש כאלו …לא?

  3. מאת ליאת שריד:

    זה לא משנה אם זו "מדיה חברתית" או כל ג'וב אחר ( או אם אתם רוצים תקראו לזה "קריירה"), קל מאד לאבד כיוון ולהיסחף לתוכן. ואז, יום אחד אחרי X שנים , נמאס, או משהו זז, ואנו מגלות ( כי זה נראה שזה קורה יותר לנו המחשבות והתחושות- מישהו יודע למה?) ששכחנו את עצמנו, ושאבדנו לנו. זה הזמן שאני גם עצרתי, ומצאתי את השעות שלי עם עצמי בחזרה. נכון, גם הייתי צריכה להמתין שהילדים קצת יגדלו. אבל אין כמו אויר לנשמה

  4. מאת אילה:

    גילה יקירתי, שמחתי לגלות שחזרת מקנדה וגם התובנות שהבאת משם- משכנעות מאוד. למזלי, הילדים שלי גדולים ולא צריך להחזיר אותם מהגן, אבל תמיד יש לי המון משימות על השולחן שנדחות בגלל האינטרנט. מצד שני, איך הייתי יכולה לכתוב את כל מה שאני כותבת בלי האינטרנט? יחסי אהבה-שנאה אמרנו? בסך הכל, אני בעד האינטרנט כמכלול אבל כדאי לשמור על פרופורציות…

יש לך מה להגיד? הגב לפוסט