מנהלים בעולם חדש | גילה גדעון

למי שייך פרופיל הלינקדאין שלך?

האם פרופיל אישי ברשת לינקדאין אכן אישי ? מה קורה כאשר עובד שכיר יוצר פרופיל ומפתח רשת אנשי קשר במסגרת תפקידו,  וכעת הוא רוצה להמשיך הלאה לחברה אחרת או להפוך עצמאי. האם הפרופיל שייך לו או לחברה שבמסגרתה בנה את הפרופיל ואף השתמש במשאביה על מנת לפתחו?

החוק בתחום רשתות חברתיות מתפתח לאט יותר מההתקדמות הטכנולוגית והשינויים בנהלי עבודה שאלו יצרו, ולאדם מן הישוב החוק מאוד לא ברור. מה אם השימוש של עובד בפרופיל LinkedIn הוא גם אישי ועסקי גם יחד? איך מחליטים למי שייכים אנשי הקשר בפרופיל?
מרבית המעסיקים כבר הבינו שגלום פוטנציאל עצום במדיה חברתית כגון LinkedIn ופייסבוק לפיתוח עסקיהם , בין השאר על ידי הגדלת רשת אנשי קשר . עם זאת הם עדיין לא מעריכים את הסיכונים הקיימים כאשר עובד בעל גישה פחות או יותר בלתי מוגבלת לרשימות של לקוחות קם ועוזב את העסק. האם ברור לחלוטין שעובד שהביא איתו פרופיל ברשת עוד לפני שהחל במקום העבודה הוא בעליו היחיד של הפרופיל. ולהפך , עובד שלא הביא איתו פרופיל ובזכות העבודה בחברה נבנה לו שם ברשת, האם זה בוודאות שייך לחברה?

שייכות הפרופיל על פי תקנון לינקדאין

האם ניתן להקביל זאת לתחום המכירות , כפי שגרסה נילי חייקין ההד-הנטרית בדיון סוער שנערך בקבוצת "LinkedIn Israel – לינקדאין ישראל" בפייסבוק. טענתה הייא שהדבר משול ל" …תחום מכירות, מנהל מכירות טוב מגיע עם תיק לקוחות וגם עובר איתו הלאה לחברה חדשה עם עזיבתו…"
אם כך,  האם חוזה בו חותם העובד כי אינו יכול "לקחת"  איתו לקוחות בעוזבו את החברה … תקף לנכסים ברשתות חברתיות שכן הלקוחות מחוברים ברשת החברתית לעובד העוזב עצמו ולא לחברה.

פרופיל ברשת חברתית שהחברה משלמת עליו

בדיון הסוער בקבוצת הלינקדאין בפייסבוק עלתה שאלה  " נגיד שהכרטיס (פרופיל) נפתח לפני שהתחלתי לעבוד במקום מסוים, ומקום זה שידרג לי את הכרטיס בתשלום כך שאוכל לפרסם פרסומים של החברה. בלעדי החשבון המשודרג כנראה שלא הייתי מגיעה לרשת גדולה כל כך של קשרים. .. השאלה היא מה עושים עם כל הקשרים שיצרתי בתקופה בה השתמשתי בכרטיס המשודרג ששולם על ידי החברה ונפתח הרבה זמן לפני".

יוגב קרדי , יועץ לתחום גיוס עובדים, גורס כי יש לשפוט את הנושא …"בדיוק כפי שקורה כאשר החברה מוציאה אותך לקורס הכשרה על חשבונה, ימי עיון, סדנאות, הרצאות, כנסים וכדומה. האם המעסיק ידרוש ממך את כל התעודות שקיבלת? את כל הידע שצברת? בנוסף- כאשר החברה משדרגת את הפרופיל שלך, היא גם מרוויחה מיתוג משמעותי לעין ערוך. וככל שהיא מעודדת את העובד שלה להשתמש יותר למשל בפרופיל הלינקדאין שלו לצרכים העסקיים, היא גם מקבלת יותר מיתוג."
נילי חייקין , הד-הנטרית, הציעה את ההשוואה בה "עובד טס לחו"ל למדינה קרה, החברה מסבסדת ביגוד חם ושהייה במלון בשמהלך העבודה עובד יצא בערב וצבר זכרונות (תמונות ומתנות). ואז הוא חוזר הביתה ו"משוויץ"/משתמש בנכסים שנרכשו באופן ייעודי לטובת העבודה.  מישהו היה מחזיר מגפי זרה ב 400 $ אחרי שימוש קצר לחברה?  כשמדובר בדברים חומריים אז הם שייכים לעובד לעד. לא רואה הבדל גדול בנכסים דיגיטליים."
נטע דורון , יועצת לתחום מדיה חברתית, אשר העלתה את הדיון לקבצה, הוסיפה את הטענה כי "אין לחברה יכולת טכנית לקחת לי את חשבון הלינקדאין/ פייסבוק שלי".

האם אכן כך?

לחברה אין יכולת טכנית לקחת את החשבון שלי

עו"ד סער סיקלאי , עורך דין המתמחה בתחום החדש של רשתות חברתיות,  טוען כי  זו שאלה של "זיקה מירבית". דהיינו, מבחינה משפטית ככל שהחברה תוכל להוכיח שליטה בפועל (מחזיקה בסיסמה, שותפות ביצירת התוכן וכו') ו/או תנאי בהסכם בין העובד לחברה ולפיו לחברה שותפות ו/או בעלות בנכס הדיגיטלי כך סביר יותר להניח כי יראו בה כבעלת הנכס בחלקו או בשלמות. אין כאן כלל משפטי קבוע. תמיד תהיה שאלה של נסיבות, זיקה, הסכמים או התנהגות בפועל של הצדדים."

"האם פרופיל אישי … כשהוא משתמש במוניטין של החברה? למשל כאשר הפרופיל מכונה: "סער כתב המשפט של גלובס". כמו-כן, של מי הנכס כאשר התוכן שמתפרסם הוא מידע שקיבלתי במסגרת עבודתי? ברור שכאשר מדובר בפרופיל אישי: "סער סיקלאי", שבו אני משתמש לדבר עם חבריי ולהפיץ תמונות מחיי משפחתי אינו במחלוקת. הבעיה מתחילה כאשר לא ברור למי שייך המוניטין, מי רוכב על מי. והשאלה הזו לא תוכרע לטובת המחזיק בסיסמה בהכרח".

לטענתה של נטע דורון כי "אין לחברה יכולת טכנית לקחת לי את חשבון …" משיב  עו"ד סער סקלאי : ". לחברה בהחלט יש יכולת טכנית לקחת את החשבון שלך.  היא תפנה לבית משפט ותיקח לך את זה בצו . ושוב, זאת במקרה שיש לה טענה והוכחה טובה מאוד לכך שיש לה לכל הפחות שותפות מלאה בנכס הדיגיטלי אותו היא מבקשת להוציא מידייך. את כותבת "הפייסבוק שלי" והרי זו המחלוקת ככל שהיא מתעוררת, האם הוא שלך. ברור שבמקרה שמדובר בחשבון פרטי שנפתח לפני העסקתך בחברה ואת מחזיקה בסיסמה ולחברה מעולם לא היתה אליו זיקה או גישה, מצבך טוב ובטוח מבחינה משפטית".

מקרים של תביעה על חשבונות מדיה חברתית בין עובד לחברה

שנת 2013, באנגליה שלושה עובדים של חברת הוצאה לאור עזבו את עבודתם כדי להקים חברה חדשה משלהם המתחרה במעסיקם הקודם( Whitmar Publications Limited נגד Gamag). הם הוציאו הודעה לעיתונות המזמינה את רשת  אנשי קשר שלהם לאירוע רשמי . אחד מהשלוש ניהל ארבע קבוצות LinkedIn בשם המעסיק הקודם והם השתמשו ברשימות של קשרים בקבוצות אלה כמקור של כתובות דואר אלקטרוני כדי להזמין את אנשי הקשר.

כאשר המעסיק גילה הוא ביקש להעביר אליו את הנכסים הדיגיטאליים:  סיסמאות ושמות משתמש . כשהעובדים סרבו המעסיק פנה לבית המשפט להוצאת צו לעצירת שלוש העובדים מלהשתמש במה שחשב כהגדרתו "מידע חסוי" של החברה. אך האם הרשימות יכולות להיחשב חסויות בזמן שהמידע גלוי לציבור בלינקדאין?

בית המשפט צידד במעסיק,  במקרה מסוים זה הוא מצא כי העובדים חצו את הקווים בכך שיצרו תחרות מול המעביד הקודם  שלהם ועל כן זו נחשב הפרת חובות נאמנות ותום לב. פעולות נוספות שעשו העובדים טרם עזיבתם היו חלק מהחלטת בית המשפט לטובת המעסיק.

Phonedog נגד Kravitz -עובד "חטף" 17000 עוקבים בטוויטר.  PhoneDog, אתר ביקורת בתחום הטכנולוגיה, שכר את נח קרביץ כאיש שיווק במדיה בחברתית של האתר. קרביץ צייץ בטוויטר תחת השם כ Phonedog_Noah@ ומשך כ 17,000 עוקבים. כשהוא עזב את החברה, PhoneDog רצתה את החשבון בחזרה, אבל הוא פשוט שינה אותו ל NoahKravitz@ והמשיך צייץ לאותם עוקבים. PhoneDog תבעה. התיק עדיין מתנהל בבית משפט והדרך עוד ארוכה עד  ש PhoneDog תוכל לקבל זכויות בחשבון ולאסוף נזקים מקרביץ.

Eagle נגד  Morgan – לינדה נשר, הבעלים של חברת שירותים פיננסיים, יצרה חשבון LinkedIn למטרות עסקיות ואישיות. חברת SISCOM רכשה את החברה ומאוחר יותר החליפה את לינדה נשר במנהל חדש. הרוכשים השיגו  גישה לפרופיל ה- LinkedIn של לינדה שינו את הסיסמה, והחליפו את השם והתמונה עם זה של המנכ"ל החדש (מורגן)  במקביל שמרה הרבה מהמידע המקצועי של לינדה בפרופיל, יחד עם אנשי הקשר שלה. לינדה נשר הגישה תביעה בבית המשפט הפדרלי  לרבות בטענה לגניבת זהות. החברה שכנגד טענה שהחברה עצמה, ולא לינדה נשר, הייתה אחראית עיקרית על פיתוח התוכן והקשרים בחשבון ה LinkedIn. בעיקרו של דבר, בית המשפט שוקל אם זה היה חשבון "אישי" בשם בלבד.

Ardis Health, LLC  נגד Nankivell– ננקוויל היה אחראי על השיווק במדיה חברתית בחברת ארדיס. כשהוא עזב את החברה, הוא סרב למסור פרטי גישה לחשבונות שונים. בית המשפט אילץ את ננקוויל למסור את המידע, כי, במקרה זה, ננקוויל חתם על הסכם המפרט כי פרטי חשבונות  שייכים לחברה. המפתח כאן הוא שהיה לחברת ארדיס הסכם בכתב שהם החתימו את ננקוויל מראש.

האם יש תקדים בישראל

עו"ד סער סקלאי מציין כי "לא מדובר במקרה  שתקדים נחוץ בו, מדובר בסכסוך על בעלות בנכס, העקרונות המשפטיים קיימים וברורים. מדי יום מאז שחר ההיסטוריה מגיעים צדדים לבתי משפט כשכל אחד טוען לחזקה בנכס כלשהו. בכל מקרה כזה שואל את עצמו בית המשפט למי הזיקה לפי הנסיבות הסובייקטיביות של כל מקרה ומקרה. אין לנו צורך ולא תהיה לעולם הכרעה מסוימת לפיה נכנס דיגיטלי שייך לעולם למעביד או לעובד משום שאין מקרה אחד דומה לשני מבחינת העובדות והנסיבות".

"חוסר הוודאות נובע כרגע בגלל שטרם הופנם הצורך בהסדרת שאלות כאלו ורבות אחרות בהסכם מסודר בין הצדדים…הפתרון לכך הוא מודעות שמובילה להסדרה בהסכם בין הצדדים. הסכם ברור וכתוב שבו הצדדים מסדירים וקובעים מראש למי שייך נכס דיגיטלי כמו גם מי אחראי למשל לא רק לפירות שיצמחו ממנו אלא גם במקרים של נזק לצד ג' וחשיפות משפטיות אחרות". (עו"ד סער סיקלאי)

יעקב רוזן מבעלי חברת HRD המתמחה בגיוס עובדים ברשתות חברתיות מציע לחברה שני פתרונות אפשריים:"

1. פתיחת חשבון חדש שבו מופיע שם החברה כאשר מוגדר נוהל ברור שהחשבון נשאר בחברה (עם שינוי שם לאדם אחר).

2. שימוש ב- Linkedin Recruiter ואז אין בעיה עם שימור כל המידע בחברה"
(הערת הכותבת : מדובר בתוכנה בתשלום המיועדת לגיוס עובדים ומובנית בתוך לינקדאין)

מסקנה למעסיקים? עליכם לקחת את השליטה על השימוש במדיה חברתית בעסק לידיכם. אתם צריכים , לוודא שיש נהלים ברורים בכתב ומדיניות מוגדרת,  SOCIAL MEDIA POLICY , כך שכל שימוש במדיה חברתית על ידי עובדים הוא אכן בעבור קידום עסקיהם של המעסיקים , ותוכן שפורסם וקבוצות אליהן הצטרפו מאושרות מראש. מומלץ שסיסמאות גישה תמיד יהיו מוחזקות על ידי יותר מאדם אחד וחייבות להימסר כאשר עובד עוזב .

באשר לעובד המתחיל כעת תפקיד חדש, במידה והחברה בה אתה עובד אינה מעלה את הנושא ביוזמתה מומלץ להעלות זאת על ידך בכדי שלא להגיע למצבים לא נעימים בהמשך.

***פוסט זה כולל ציטוטים מדיון שנערך בקבוצת "LinkedIn Israel – לינקדאין ישראל". הציטוטים מובאים בשם אומרם.

• 
•