מנהלים בעולם חדש | גילה גדעון

IDF , משרד החוץ, משט MARMARA מראה: הגיע הזמן להעסיק מנהל מדיה חברתית

בוקר לא כל כך טוב בשבילי. משהו מסתובב בפנים ודוקר לי חזק ליד הלב. אכזבה קשה מסתובבת לי באזור הבטן ואפילו נקוות לי מעט טיפות מלוחות בזוית העין עכשיו כשאני כותבת פוסט זה (כן אני רגשנית, רגשנית מאד). כטיפוס א-פוליטי אני משתדלת תמיד להימנע מהצהרות כאלו ואחרות ולשמור את דעותיי לעצמי . הבוקר כבר לא יכולתי לשתוק, מעבר להיותי תושבת מדינת ישראל, הבוקר כבלוגרית, כאשת "מדיה חברתית", אנני יכולה להימנע מלשאול: איך  קרה משבר משט  MARMARA ? איך אנחנו כמעט שם, אך עדיין לא נוגעים?

לא, אל תטעו, אני לא מכוונת כאן לסוגיית משט מרמרה / marmara המדינית,  שעוד תכנס לספרי האזרחות של הפלשתינאים ושלנו. אני לא מתכוונת לדון מי צודק ימין- או-שמאל. אני לא מתכוונת לשאול מדוע לא התכוננו מראש? האם אכן היה כשל מודיעיני? כל השאלות הצצות בעיתונות היומית לא מעניינות אותי כעת, הבוקר, כאן בבלוג הזה.  מה שאני רוצה לשאול הוא "איך" אחר.

• איך קרה שמשרד החוץ אשר עושה גישושים משמעותיים בזירת "מדיה חברתית", לא  גיבש עדיין אסטרטגיית פעולה ל "מדיה חברתית".
• איך קרה ש-IDF שכבר עשה שימוש בכלי מדיה חברתית במהלך  "עופרת יצוקה", נראה שהפעם נעלם דום
• מדוע IDF או משרד החוץ לא חשבו לפנות ישירות לבלוגרים מובילים בישראל טרם המשט, ולהציע להם גישה מיידית וישירה לחומרים בכדי שאלו יופצו בצורה אפקטיבית ברשת?
• וכאן מגיע ה"איך" הגדול שאולי היה צריך להגיע ראשון. איך לא נערכו מראש ליצור חומרים רלוונטיים, הרי IDF ומשרד החוץ כבר יודעים בשלב זה, שהמערכה החזקה היא בתקשורת, והמערכה החזקה ביותר היא באינטרנט.

עצוב לי, עצוב לי מאד, דווקא בגלל שהייתי במשרד החוץ וראיתי את האנשים האיכותיים  שעובדים שם. דווקא בגלל שאני יודעת שהם עוברים הכשרות (הרצאתי שם בעצמי) ומכוונים לנושא. עדיין נראה שחסרה יד מכוונת שמרכזת את כל פעילות  "מדיה חברתית" של משרד החוץ תחת קודקוד אחד. מצטייר כי משרד החוץ ו- IDF עובדים  בתפזורת, בכיבוי שריפות.

זו לא הדרך הנכונה לעבוד. משרד החוץ, IDF – הגיע הזמן שתחשבו כמו ארגונים במשק. מנו לכם "מנהל מדיה חברתית".

אם תרצו או לא תרצו, כאן אתם צריכים לפעול כמו כל גוף אחר במשק בכדי להוביל מערכה. ארגון גדול בעל היקף ארצי או בינלאומי צריך להקצות "מנהל מדיה חברתית" לטיפול בצרכי הארגון באינטרנט. אדם אחד שידאג בעצמו או שירכז אנשים לבניית אסטרטגיה ארגונית כוללת, פיתוח מדיניות פעולה, ניהול מרוכז של תשתיות , ריכוז משאבים. יפעל מול כל המחלקות האחרות בארגון ויפעיל אותם בהתאם לצורך. הכל בכדי לייצר את האימפקט הנכון ברשת. IDF, משרד החוץ, תתקדמו. לוחמת גרילה, הסתננויות חד פעמיות לפורומים,הקמת בלוגים שמעט נחשפים אליהם , ועמודים ספורדיים בפייסבוק אינם הדרך. אלא אם כן ה"דרך" שאתם מחפשים היא הדרך לבזבוז משאבים וחוסר אפקטיביות.

זה מאד פשוט ולא יקר: רכזו משאבים במקום אחד, קבעו אסטרטגיה ושימו אדם שיוביל או שירכז את הנושא. אדם שמבין את התחום. לא בושה לומר "אנחנו לא יודעים". קחו מישהו מבחוץ. הקימו "כח ויראלי" שיהיה מוכן ל"הקפצה" בעת הצורך. גייסו קבוצת בלוגרים שאכפת להם, כאלו שיסכימו כנראה לעשות זאת אפילו בחינם, צרו מולם ערוץ תקשורת קבוע ומיידי, תנו להם איש קשר (מנהל מדיה חברתית של משרד החוץ?). ודאו טרם עת והתכוננו ליצירת תכנים אפקטיבים (האם עדיין אינכם יודעים מהו תוכן אפקטיבי לאינטרנט?)  ואז בכל פעם שצפוי ארוע פנו אליהם והכניסו אותם ל"כוננות". כאין כאן צורך בתקציבי עתק, אלא בעיקר בניית אסטרטגיה.

עשו משהו למען השם, רק אל תתנו לנו להתעורר בבוקר עם תחושת פספוס איומה ודמעה בקצה העין.

הנה סרטון IDF מאד רלונטי, אך העריכה לא אפקטיבית. מה לעשות, "תוכן" לאינטרנט צריך ללמוד איך להכין ולהציג . היה צריך לקחת כאן דובר אנגלית שיסביר ברקע את משמעות הקריאה שאנו רואים בסרטון, תנו "תרגום" בגוף הסרט. אל תניחו מראש שכל מתבונן מבין לחלוטין את השלכות ומשמעויות הסיטואציה. תעזרו לצופה להבין! תנו לו חומר לעוס.

הנה סרטון ממבט ציפור על האירועים, אמנם אותנטי אך' באמת  IDF, משרד החוץ, בא ננסה להיות אוביקטיביים.  האם אתם באמת חושבים שאנשים "מן הישוב" שאינם מורגלים בצפייה בסרטוני מעקב מ"מעוף ציפור" באמת יוכלו להבין מה קורה כאן? אני אישית התאמצתי נואשות להבין מי כאן חייל ומי כאן "פעיל שלום" לכאורה. באותה מידה ניתן היה לסמן עיגולים על מי שרוצים ולומר שזה "פעיל שלום" יורה בחייל. זה לא משכנע. אם אני לא השתכנעתי, אין סיכוי שזה ישכנע אנשים מחוץ למדינת ישראל שאין להם אינטרס לטובתינו.

יגאל פלמור, איש משרד החוץ, אדם משכמו ומעלה , מציג כאן את הנושא בסרטון שלצערי לא זוכה למספיק תהודה.

ניב קלדרון, בלוגר ומקצוען מדיה חברתית שאני מאד מעריכה, כתב פוסט נהדר בנושא, לכו לקרוא  "מדינה בשיתוק"

טל גלילי, איש צעיר, אח של שוקי גלילי (אושיה מוכרת) כתב אף הוא פוסט ששווה קריאה על "טרור תקשורתי"

סקירה במגזין דה-מרקר

אני אדם א-פוליטי, ולא תמצאו אותי יוצאת בהצהרות. ניסיתי להימנע מלהכנס לנושא אך, כשהפוליטיקה נכנסת בצורה כה חלמאית לתחום העבודה היומיומית שלי- פשוט לא יכולתי לשתוק.

• 
•