נימוסי רשת – 10 כללים
כבר מספר שנים שמיליוני איש משוטטים ברחבי האינטרנט ויוצרים תקשורות וירטואליות חוצות מדינות ויבשות. עצם ישיבתנו מול הצג מבלי לראות את הצד השני מאפשרת אינטראקציה קלה ולעיתים חסרת מעצורים. זכור לי עדיין עת עבדתי בבית הספר לשפות "ברליץ" שנהוג היה ללמד בקורסי האנגלית וסדנאות התרבות שעורים על התנהלות בתכתובת עסקית ותקשורת בין תרבויות. בשנים אלו התקשורת הוירטואלית הייתה במיילים עסקיים והיום, התקשורת חסרת גבולות ומסגרת. האם החוקים הללו כבר אינם עובדים?
האם איננו נדרשים להם? האם בעת התכתבות עם "חבר" מניו יורק אתבטא באופן זהה לזה בו אני כותב לחבריי הישראלים או לעמיתי בסין?
התשובה צריכה להיות ברורה מאליו- לא. אך כיום התקשורת כה מהירה והכלים כה מרובים, שאין אנו יכולים/מספיקים לעיתים לעקוב ולשקול מי "השותף" בצד השני. לכן, הנבון ביותר הוא לשמר כללים בסיסים. חישבו לעצמכם בעת הכתיבה: האם הייתם פונים כך לאימא שלכם ?
דמיינו לעצמכם את הרשת כמסיבה אחת גדולה עם הרבה מוזמנים. פנייתכם למשתמש משולה כלגשת אליו במסיבה ולהתחיל לדבר. האם לא תציגו עצמכם ? האם תיגשו ישר למכירה עצמית ? אם מישהו היה פונה אליכם בשיחה חבוש מסכה המכסה את זהותו ללא הצגה עצמית אמיתית ,האם הייתם משוחחים עימו ?
כבדו את האחר, הודו לו על תשומת הלב שנתן לכם בתגובתו או בתשובתו, ותזכו ליחס זהה.
אז הנה 10 כללים בסיסים :
- אין זה מנומס לדבר ולקדם את עצמך מבלי להתעניין בצד השני. שיחה על עסקיך וצרכיך בלבד יביאו להתעלמות או נטישת איש הקשר.
- אינך יכול לגשת ב"הצעת חברות" למשתמש כאשר פרטיך שלך חסויים,חסרים תמונה וללא פרטים מזהים. אותו הדבר לגבי שם משתמש מגוחך. חישבו, מדוע שמישה ירצה לחבור למשתמש עם פרופיל שכזה? לדוגמא בטוויטר : מלאו את פרטי ה-BIO ,שבצו את תמונתכם.
- אין זה מקובל לבקש טובה מבלי להציע בתמורה סיוע או תמורה עתידית, אפיל כאופציה פתוחה, גם אם תדעו שלעולם לא ישתמשו בזה. גם אם אינכם חושבים שתוכלו אי פעם לסייע, לפחות הציבו את האופציה : אמרו: "אם אוכל אי פעם לסייע אל תהסס לבקש"
- אם אתה מבקש חברות, תן מספר מילים על עצמך, וספר מדוע אתה רוצה לחבור אל האדם שאליו פנית. אל תניח שכל אחד מבין אותך בייחוד כשאינכם מכירים.
- אם אתה מזמין חברים לקבוצה שיצרת לדוגמא בפייסבוק או לינקדאין, הנח שהם קראו את הודעתך שכן זו נשלחה מתוך המערכת. אל תשלח הודעה חוזרת. אל תציבם במצב לא נעים של לומר לך "לא".
- מפרסם תמונות בציבור ? חשוב על חבריך בתמונה. האם הם ירצו שתציב את תמונתם לעיני כל? חשוב על השלכות התמונה של חבריך משתכרים אתמול בפאב או חברותיך חצי מעורטלות. מלכת יופי בארה"ב איבדה כיתרה בשל אירוע זהה בדיוק.
- התחשב באופי ומהות הרשת בה אתה פועל וקבל בהבנה אנשים שלא יענו בחיוב להצעות החברות. פייסבוק לדוגמא זו רשת המבוססת על קשרים חבריים אמיתיים, משתמש שלא מכירך עשוי שלא לאשר "חברות". לעומת זאת בלינקדאין חברויות חדשות עסקיות ונטולות פן חברי-אישי יתקבלו בברכה.
- טוויטר- אל תעקבו אחר משתמשים על מנת למשוך אותם אליכם ואחר כך לבטל את מעקבכם אחריהם.
- שימוש בטוויטר לשיווק עצמי בלבד הוא "שקוף" וברור למתבונן, זה פוגע באינטליגנציה של המשתמשים ויביא לנטישת החברים ה"עוקבים".
- אל תנהלו שיחות אישיות על לוח ציבורי , זה מעמיד את הקוראים במצב לא נעים, ויתכן ומביך את ה"חבר" שלכם בשיחה, עברו לערוץ פרטי.
אנא ספרו לי מה אתם חושבים, האם שכחתי כאן דבר מה ? איזה עוד נקודות ראויות לציון ?
הי גילה,
פוסט מצוין – תודה!
הייתי מוסיפה – חשבו איפה תהיו בעוד שנה/שנתיים/חמש שנים, ותעלו דברים שתרגישו נוח שייראו אותם חברים, בני זוג, מנהלים, לקוחות – גם בעוד X זמן.
משהו מהמונח "מה שהעלית לרשת יחיה שם לנצח" לא תמיד מובן לדעתי למי שמעלה מידע/תמונות לרשת.
שוב תודה!
מורית
מעולה מורית , תודה. מידע ברשת לא הולך לאיבוד ולא נעלם.חישבו פעמיים לפני פרסום ! תודה לך.
אהבתי ..
והנה ויראלי נחמד בדמות סרטון הדרכה על נימוסי פייסבוק בסגנון שנות ה- 50
http://www.youtube.com/watch?v=iROYzrm5SBM
תודה על המאמר המעניין
תחום התרבות העסקית מרתק וכתבתי ספרון הדרכה על הנושא.
הרשתות החברתיות הביאו לסוג חדש של התייחסות לתקשורת מנומסת ברשת
[…] […]
שלום רב,
הכול טוב ונעים בעולם זה של מחשב ורשתות חברתיות.
הכול טוב כאשר הכול מתנהל על מי מנוחות.
לאחרונה אני חוויתי פריצה לשני המיילים (תאי הדואר האלקטרונים) שהיו ברשותי ומישהו אחר הוא 'אדון' לזהותי בהם. כידוע כול הרשתות החברתיות , לפחות רובן, נתמכות….אם זו המילה, במייל שבעל ה'כרטיס' או ה'פרופיל' פותח. והנה המייל נפרץ, הסיסמא שנמסרה לי לאחרונה על ידי ה'קפה' לא זכורה לי………..ואני בבעיה. פניות ל'מישהו' מהאתר לא נשאו פרי. מי הוא המישהו הזה אינני יודעת כי אני כותבת 'מחוץ' לאתר, לא כחברה בו.
אז בעולם הויאטואלי שלא כמו בעולם האמיתי שבו יש ת. זהות ו….בתי משפט…… בעולם הויאטואלי עבודה אהובה' פרי מספר שנים ירדה…..הדרדרה לטימיון.
יש למישהו פתרון???? שאולי אני לא יודעת?
אירין, אכן קורים דברים כאלו. אלו מקרי שוליים / פלילי שהפוסט אננו מכוון אליהם. תוכלי להסביר בדיוק את בעיתך. האם הנושא הוא שחזור ססמא בקפה דה-מרקר?
גילה שלום רב,
לפני כחודש וחצי פרצו לשני המיילים שברשותי, שינו את הסיסמא ובעצם 'גנבו את זהותי'
בשמי פנו לכול המכותבים שהיו איי פעם במיילים שלי, בבקשה לשלוח כסף כי אני 'נתקעתי בספרד' ללא כסף.
פניתי למשטרה ואין מה לעשות למרות שזה פלילי.
פניתי לגוגל ובדפים 'המכוונים' שלהם אין מקום לתאר את הבעייה והמיילים לא חזרו לרשותי.
ואכן אינני זוכרת את הסיסמא לקפה דה מרקר כי זו הייתה סיסמא שניתנה לי מהאתר.
אם אבקש לשחזר את הסיסמא למייל שרשום בקפה הרי שלא אוכל לראותה, כי מייל זה כבר לא ברשותי.
בכרטיס של אפרת ש. מופיעה הכתובת support@themarker.com ולשם פניתי ולא נענית.
אינני רוצה לפתוח כרטיס חדש בקפה בלי ההסטוריה שלי. אני ממש רוצה להמשיך ולכתוב ו בדף שלי. (וגם לשווק)
הכרטיס שלי בקפה הוא
Irin Wulkano (orchidea)
וזהו כול הסיפור.. אינני יודעת מה לעשות ולמי לפנות.
חשוב לי לספר שאני לומדת הרבה מהפוסטים שלך וזה ממש ממש מעניין ומועיל.
תודה
אירין